תפריט ראשי
ראשי: ראיונות | כתבות | חדשות
סקירות: אלבומים | DVD | הופעות
סצינה: אירועים | תמונות | פורומים
שונות: עדכונים | סרטים | וידאו
אודות: המגזין | צוות האתר
פרסום: אירוע \ באנר | חדשות
Dewin
Edellom
Feed Us Go English Visit Our Facebook Page Visit Our MySpace Profile
:: סקירות הופעות ::

08/07/2017
כשהשומר העיוור ביקר – Blind Guardian בישראל
כתב: יאיר אבלסון
צילם: אלכס ימפולסקי

יש להקות שעולות לבמה כשהן מחופשות. להקות אחרות עולות לבמה מצועצעת או מופיעות עם וידאו ארט, לייזרים ומופעי אש מטורפים. בליינד גארדיאן עולים עם השירים והמוסיקה שלהם, וזהו. בלי מניירות מיותרות, בלי עשן כבד שמונע מהקהל לראות אותם. כשבליינד גארדיאן, אחת מלהקות הפאוור הוותיקות והגדולות בעולם, עלו על הבמה של הרידינג אפשר היה לחתוך את המתח והציפייה שהיו באוויר בסכין קהה. קהל שחיכה שנים רבות ללהקה, שלא האמין שהיא אי פעם תגיע לכאן, קיבל את הידיעה שהם מגיעים באהבה וההופעה היתה סולד אאוט יותר מחודש לפני האירוע עצמו.

תקופת מסיבות בתי הספר הצליחה לפגע גם בהופעה של בליינד גארדיאן, כאשר בגין אחת כזו לא צלח בידי להגיע להופעה בזמן כדי לראות את דזרט מחממים את הקהל ושרים על לוחמים וקרבות בטרם עלייתם של השומרים העיוורים אל הבמה ברידינג.
הגעתי אל ההופעה כשהאנסי, אנדרה, מרקוס ויתר חברי הלהקה, רובם חברים בה מעל 30 שנה, עלו לבמה וסיפורי הנפלאות והקסם שלהם התחילו עם The Ninth Wave. הקהל, שחלקו הלא מבוטל כבר מכיר את הסט ליסט, ציפה לשיר ובהינף קרניים מסיבי שר עם הלהקה את השיר שפתח את המסע של הערב אל מחוזות של קוסמים, בארדים ויצורי פלא אחרים. משם המשיכה הלהקה אל Welcome To Dying מתוך אלבומה השלישי של הלהקה Tales from the Twilight World. הקהל לא מתבלבל ולמרות שהשיר כבר בן כמעט 30, זקן יותר מחלק מבוטל מהקהל עצמו, שר את המילים ברצף.

"ערב טוב תל אביב!" פונה האנסי אל הקהל. "אני יכול לראות שחיכיתם לנו שנים רבות, ועכשיו אנחנו כאן. השיר הבא שלנו הוא שיר לא כל כך ידוע והוא לא שיר טוב כל כך. השיר הבא הוא Nightfall" הוא מסביר לקהל, ועובר לאחת הבלאדות האהובות של הלהקה, אחת מיני רבות, המהווה חלק ממרקם האגדות שתוו בליינד גארדיאן סביב עולמו של ג'.ר.ר. טולקין וסדרת ספרי "שר הטבעות" ו"סילמריליון". מתוך הקהל נפרס לפתע דגל רחב מימדים, לזכרו של דניאל לין.

אתם מבינים, לכל אחד מאיתנו יש פסקול לחיים. דניאל אהב משחקי תפקידים, הוא אהב פנטזיה והוא אהב מטאל. האיחוד של שלושת האהבות שלו התנקז עבורו בשירים של "בליינד גארדיאן", והוא חלק את אהבתו עם חבריו שמצאו ששירי הלהקה פונים גם אליהם. חייו של דניאל שינו כיוון ולצערנו הוא משגיח על כולנו מוואלהאלה. חבריו הרגישו שיהיה זה נכון להביא חלק ממנו אל ההופעה הזו, של הלהקה שהוא כל כך אהב, ושהאנסי ידע גם הוא שדניאל היה אמור להיות פה איתם.

כעת נכונה לקהל הפתעה, כאשר האנסי ממשיך לשוחח עם הקהל, מבקש מהקהל "צירחי עבורי, תל אביב!" ומגלה שהשיר הבא הוא Fly, עוד אחד מהלהיטים הגדולים של הלהקה וכזה שהיא מנגנת רק בפסטיבלים גדולים. זה בהחלט אחד השירים המקפיצים יותר של הלהקה, ובכל שאגת "אההה" של האנסי הקהל מגיב בשאגה משלו, כזו שמרימה את הגג של הרידינג עד שהוא כמעט עף בעצמו. האנסי נותן מספר וריאציות של הטונים מהשיר המקורי, וגם כשהוא קצת חורג מהטונים ומזייף קמעה, הקהל לא מתרגש. הם חיכו כל השנים לראות אותו ואת הלהקה מבצעים את השיר הזה, אז מה זה זיוף קטן פה ושם? מדי פעם האנסי מניף שתי אצבעות באוויר, כאילו מסמן לקהל מתי לשאוג – והקהל מבצע את הפעולה כמו מריונטה.



בסיום השיר, מסתיים למעשה החלק בו הלהקה "מחממת" את הקהל. הבמה מוחשכת, וצלילי צ'לו מלווים את החשיכה, כשהלהקה יורדת, נחה חצי דקה ועולה שוב לבמה. השיר הפותח את המקטע הבא הוא Imaginations from the other side, הפותח את האלבום החמישי של הלהקה ועונה לאותו שם. הבזקי תאורה מהירים מאירים את הלהקה ואצבעותיו של אנדרה כמעט נבלעות בין המיתרים, בין הסטרובים המהירים והסולו שעובד בקצב כפול ויותר מהם. הקהל לא נותן לרגע מנוחה לגרון ולצוואר, מחווה תנועות ידיים ומנדנד ראשים בלי הפסקה.

ניכר בהופעה שבמקרה של בליינד גארדיאן, עמודי המיקרופונים ליד כל נגן נחוצים; בניגוד ללא מעט להקות אחרות, אצל בליינד גארדיאן לא מוכר המונח "פלייבק". מעבר לקולות אווירה במעברים, לא שומעים ולו דבר אחד שהלהקה לא מנגנת ושרה בעצמה, ובתוך כל כל הנגנים הם גם זמרי ליווי. האנסי מסיים את השיר ומסביר שיש להם אתגר לא קטן – לנגן את האלבום Imaginations from the other side במלואו, וזו מטלה לא פשוטה. "ובכן, מאחר וכבר התחלנו... הבה נמשיך, כי אני עדיין חי!" ממשיך האנסי, והשיר I’m alive נכנס. אולי בגלל הצפיפות, אולי בגלל ההרכב של הקהל – ילדים, מבוגרים ומבוגרים מאוד (שלא לומר אזרחים ותיקים) כאחד, לא היה עד עכשיו אף מוש פיט, שום מעגל פוגו. כעת פתאום מתחיל להתפתח לו אחד הרחק בירכתי הרידינג, אבל גם זה לא מחזיק מעמד. זה בטוח לא בגלל המוסיקה הקצבית, ראיתי מעגלי פוגו במוסיקה שהרבה פחות מתאימה לכך, אבל אני מודע לצפיפות האיומה שמתרחשת בין שני הגדרות של הרידינג ולהערכתי זו הסיבה שלא ראיתי מאז אותו מיני מעגל שום דבר שדומה לפוגו אמיתי.

"Toda! I’m alive my friends" אומר האנסי וממשיך "ועכשיו לסיפור על המלך ארתור, סיפור על סודם של העבר והעתיד" , A past and future secret. הלהקה מתיישבת לנוח מעט ועוברת לגיטרות אקוסטיות בשביל השיר, כמיטב מסורתו של הבארד. אין משהו שבליינד גארדיאן ידועים בו יותר מסיפורי הבארדים, הזמרים הנודדים, מימים שאלו היו כמעט היחידים שלהם ניתנו זכות מעבר חופשי בין הממלכות מאחר ולא היו נתיניו של אף שליט ולא חבו לאף אחד מהם נאמנות. הסיפור על נבואתו של מרלין הוא אחד מאותם סיפורים, וחלק מהקהל שהגיע בא מוכן לסיפורים הללו, כשהוא לבוש בהתאם – החל משמלות ומעילי פרווה (בחום העז של תל אביב של סוף יוני) וכלה באוזניים מחודדות.

The script for my requiem הוא השיר הבא, ששובר את הרכות והשקט של קודמו, ופה האנסי שר בעיקר את קולות הרקע, כשהקהל מוביל את השיר ושר את רובו. בסיום השיר האנסי מודה לקהל בהערכה ומודה שהוא נהנה מהופעה מושלמת שלהם. קדימון קישור נוסף, אור אדום נוגה וסולו גיטרה שמבשר על המשך ההופעה על פי האלבום ההוא, מלפני קצת מעל 20 שנה, שמספר על Mordred, ואחריו ממשיך סדרו של האלבום עם Born in Mourning Hall.



במהלך ההופעה בליינד גארדיאן לא משתוללים על הבמה. למעשה, פרט להאנסי שזז לכל הכיוונים על הבמה, שאר הלהקה מאוד סטטית יחסית. שני הגיטריסטים, אנדרה ומרקוס, זזים קצת קדימה ואחורה, נעים קצת לצדדים, אבל נשארים לא רחוק מהעמדות שלהם כדי שיוכלו לתת את קולות הליווי. לעומתם, הבסיסט והקלידן הם ממש פסלים – לא זזים לשום מקום, אפילו הדבנג רציני לא ראיתי מהם (ומאף אחד מחברי הלהקה, לצורך העניין). אז נכון שההופעה של הנגנים עצמם לא "עוצמתית" אבל החשמל בהופעה לא נבע מהתנועה ימינה או שמאלה או מכמה חזק הצוואר שלהם נתפס אחרי ההופעה; הוא תוצר של הציפייה העצומה בשילוב עם ההופעה והסאונד, שבו ברור עד כמה הלהקה הזו יודעת לעשות פשוט מוסיקה טובה.

המוסיקה ממשיכה והלהקה עוברת על כל האלבום, ואחרי Bright eyes מישהו בקהל צועק "וואלהאלה!". "מגיע לכם להגיע לוואלהאלה? נראה “ עונה לא האנסי, וממשיך ל Another Holy war. הקהל כאן מגוון ומראה את מרחב הגילאים, שמשקף את פעילותה של הלהקה לאורך 30+ שנים , צעירים שטופי זיעה נדחקים אל הבמה ואנשים שכבר עברו את מחצית המאה משאירים את האיזור הקדמי לצעירים ונהנים ממרחק "בטוח" עד כמה שאפשר במקום כל כך קטן. הגיטרות ממשיכות לנסר והלהקה מנגנת על תווי הפנטזיה שהקהל ייחל להם, האנסי ממשיך לדבר עם הקהל בין שיר לשיר והנה הגענו לסוף האלבום, And the story ends. כולם מניפים את הידיים באוויר, כאילו ההופעה רק עכשיו החלה, שרים את כל מילות השיר ומלווים את הלהקה עד להחשכת הבמה.

שאגות "גארדיאן, גארדיאן" ודרישה לשירו של הבארד מחרישות אזניים ברידינג, ולאחר מספר דקות הלהקה עולה להדרן, הראשון מבין שני הדרנים – לא מחזה נפוץ במחוזותינו. "אומר לכם את הברור מאליו, עלינו לגן עוד כמה שירים" אומר האנסי. "את השיר הזה אנחנו לא מבצעים הרבה, אבל מגיע לכם אותו", והשיר הראשון בהדרן מתחיל להתנגן - Sacred Worlds, מתוך האלבום At the edge of Time, אחד משני האלבומים האחרונים של הלהקה ושיר שהם באמת לא מבצעים הרבה. הקהל נלהב ואיתו גם חברי הלהקה שממשיכים בלי הפוגה בנגינה המהירה , כבר כמעט שעתיים. החברה' האלה כבר בני 50 אבל בכושר יותר טוב מרבים מאיתנו!

השיר הבא The curse of Feanor, והשיר שחותם את ההדרן הראשון הוא שיר שרבים חיכו לו – הלו הוא וואלהאלה, חצי המנון של הלהקה. ובדיוק כמו בהופעות שלהם מלפני למעלה מעשור, זה השיר שבו האנסי וחברי הלהקה נותנים לקהל לומר את דברו, כל עוד יש לו כוח. במשך למעלה מ-3 דקות הקהל מדקלם חזור ושנית את המנון השיר, חלק מהזמן לצלילי הגיטרה של אנדרה, חלק מהזמן לקצב התוף של פרדריק, עד שבסופו של דבר האנסי כבר רוצה לסיים את השיר, כי נראה שאם רק היה נותן להם – הקהל היו ממשיכים כך עד הבוקר. בסיום השיר חלק מהקהל חושב שהעניין נגמר, בלי לשמוע את השיר אותו ייחלו כל כך לשמוע. צעקות "The Bard’s Song" עולות במקביל למחיאות כפיים ושאגות "גארדיאן" שממלאות שוב את האולם.



ואז האור חוזר וחברי בליינד גארדיאן עולים להדרן שני. בשיר הראשון נראה שהאנסי כבר מתעייף קצת; בכל זאת שעתיים של עמידה ושירה בלי הפסקה, מול האורות המחממים והלחות המעיקה של תל אביב. השיר Majesty הוא לא שיר שהאנסי לא מכיר, הוא זקן כמעט כמו הלהקה ויצא באלבום הראשון שלה. ועדיין, האנסי מצליח להתבלבל בשלב מסויים במילים, מה שגורם לו להשמע כאילו הוא מנסה לתפוס את הקצב ולתקוע מילים לא במקום, תוך חיוך של מבוכה על הפנים. אבל מקצוען שהוא, הוא חוזר לקצב בהמנון ומסיים את השיר בהצלחה. בשיר הבא הקהל סוף סוף מקבל את מה שייחל לו חצי ערב פלוס כמה שנים טובות – השיר מתחיל להתנגן לו, כשאנדרה ומרקוס נחים על כסאות ומנגנים בגיטרות אקוסטיות את שירו של הבארד, כשהקהל מדליק מצתים ושר באדיקות, כמו כל ההופעה. בערגה לממלכות קדומות.

הערב נחתם בקלאסיקה שחותמת כל הופעה של בליינד גארדיאן בשנים האחרונות, Mirror Mirror, ומי שבגרונו עוד לא נקרעו מיתרי הקול מתהלוכת השירים שעברה בו במהלך כל הערב הקסום והמכושף הזה, שר במלוא גרונו בנסיון אחרון להוכיח להאנסי, אנדרה, מרקוס ויתר חברי בליינד גארדיאן שגם כאן, בארץ הקודש, באולם יחסית קטן (שהיה סולד אאוט הרבה לפני ערב ההופעה) הקהל יודע לתת אהבה ושואו חזרה ללהקה. "הייתם נהדרים תל אביב. באמת, תודה. ואני מבטיח לכם שתראה שוב, בקרוב מאוד!" מבטיח האנסי לקהל לפני התמונה הקבוצתית מעל עמדת התופים ולפני שהלהקה יורדת מהבמה בפעם האחרונה הערב. ערב קלאסי בו פיות ומכשפים, קוסמים ואבירים ריקדו לצלילי גיטרות וחלילים על פי צליליהם של "Blind Guardian


לגלריית התמונות המלאה

[ פרסם תגובה חדשה ]
:: שתפו ::
FaceBook MySpace Twitter Email This
:: חיפוש במגזין ::
 
:: סקירות אלבומים ::

Witherfall - Nocturnes And Requiems

Execration – Return to the Void

Myrkur – Mareridt

Born Of Osiris – The Eternal Reign

Paradise Lost – Medusa

Havok – Conformicide
>> סקירות נוספות <<

:: עדכונים ::

כתבה:
עלטה עולה ממערב - ציוני דרך בבלאק מטאל האמריקאי

ראיון:
מדבריו של העורב – ראיון עם להקת Dorothy Polonium

סקירת הופעה:
הפגזת תשרי - ערב להקות בגאגארין

ראיון:
Guitar god on line one - ראיון עם ג'ון פטרוצ'י

סקירת הופעה:
מעשנים את הברבי - הופעתה של להקת Acid King בישראל

כתבה:
מוניטין רע
>> עדכונים נוספים <<
:: אירועים ::
[12/11/2017]
Kamelot בישראל
[19/10] Dorothy Polonium בישראל
[21/10] Mad:alarM בהופעה לרגל האלבום
[21/10] Dorothy Polonium בישראל (חיפה)
[22/10] Dorothy Polonium בישראל (ירושלים)
[01/11] Thy Art Is Murder בישראל
[04/11] Menorah - הופעת השקת אלבום
[09/11] Kreator בישראל
[17/11] פסטישרץ 9
[25/11] Canine בהופעת השקה
[13/12] חג האור פנד לנד - אלבום זהב למבול
[26/12] Desert בהופעה מיוחדת לרגל 15 שנות פעילות
[13/04] Necrophobic בישראל
>> לפרסום בלוח אירועים <<
:: כל הזכויות שמורות © מגזין מטאליסט 2002-2014 ::                                                                                :: אתר זה מיוצג על-ידי אילון, אגרט ושות' עורכי דין ::