Main Menu
Main: Interviews | Articles | News
Reviews: Albums | DVD | Shows
Scene: Events | Photos | Forums
Misc: Updates | Movies | Videos
About: Magazine | The Staff
Advertise: Events | News
Dusturbed
Graspop
Feed Us Go Hebrew Visit Our Facebook Page Visit Our MySpace Profile
:: Concert Reviews ::

19/07/2017
עשן בדרום - סקירת הופעתן של Brutal Cock ו-Caturix בבאר שבע
כתב: מתן קדר
צילם: אריק רום פרייס

אני אתחיל עם שתי בשורות עצובות: האחת היא שההופעה הנ"ל היא הופעת המטאל היחידה בבאר שבע לקיץ הנוכחי, לפחות עד חג סוכות. כן כן, המצב בבאר שבע עד כדי כך עגום. הבשורה השנייה היא שעוד לפני ההופעה התבשרתי שקטוריקס הצעירים והמוכשרים מפסיקים להופיע אחרי ההופעה הזאת ועד להופעה החדשה בעקבות גיוסו לצבא של סולן/גיטריסט הלהקה נועם. אמשיך ואומר את החלק הטוב שהיה מובהר באותו ערב עוד לפני תחילתו, וזה שההופעה הייתה בחינם לקהל ולא רק לגבר לבן (מאוד... ממש...) פריוילג שכמוני ככתב "מטאליסט". אז מועדון "עשן הזמן" בבאר שבע הפך למועדון המבוקש ביותר להופעות מטאל, מן הסתם בגלל תכולתו (עד כ-70 איש) שמתאימה לקהל הבאר שבעי המצומצם שממעט לצאת מביתו *לרוב*, ובישראל כמו בישראל, אי אפשר כמעט להתחיל ערב בדיוק בזמן. אז אמנם הערב הדו-להקתי תוכנן לפתיחת שערים ב-20:00 והופעה ראשונה ב-21:00, אך בפועל ברוטאל קוק החלו לנגן ב-21:20.

Brutal Cock
למי שטרם נתקל בהרכב, מדובר בחבורה צעירה ומקומית שעושה ברוטאל-סלאם. מחד, לא כוס התה שלי יותר מדי, ומאידך, מסתדר לי באוזן, בעיקר בהופעות, הרבה יותר מסגנונות אחרים. לאור העובדה שזה לא סגנון שאני נוטה לשמוע אין לי יותר מדי למה להשוות את הלהקה, אז אתייחס אליהם בצורה קצת יותר אובייקטיבית. ממבט ראשון, אין לחבר'ה האלה איזה שהם מניירות כלשהם, לא איזה לבוש מיוחד מעבר לאיך שנראה מטאליסט ממוצע, לא איזה ציוד מטורף, לא איזו פוזה מיוחדת. פשוט חבר'ה שבאו להופיע ולהנות מזה. חשוב לציין שכשהלהקה התחילה לנגן הקהל היה דליל ביותר, עם מספר שאני מתבייש להגיד (בתור באר שבעי...), אבל עם הזמן המקום התמלא קצת יותר.

ההופעה נפתחה עם הפתעה קלה לרעה בשבילו, וזה שללהקה נראה שאין ממש שואו. אפשר היה לצפות שחברה צעירים שעושים סגנון כל כך אגרסיבי יטרפו את הבמה המועטה הקיימת ויתפרעו בכל המועדון, אך נראה שהרביעייה מעדיפה להישאר על הבמה וגם עליה, הסולן זז טיפה, הבאסיסט קצת, הגיטריסט קפוא ממש מאחורי הסולן והיחידי שנראה שבא לעבודה הוא המתופף. בשיר השני הגיטריסט עוד ירד לקהל לכמה שניות וחזר מה שנטע בי תקוות שווא. יאמר לזכותם שככל שההופעה התקדמה הלהקה השתחררה ובמקביל גם הקהל. בשיר השלישי כבר הייתה אווירה אחרת, של "כולנו פה חברים אז בואו נהנה ביחד" שכזה, כשכאמור, העובד העיקרי היה המתופף שהיה גם המדויק ביותר בלהקה וגם האגרסיבי שבה. בשיר הרביעי כבר הלהקה יורדת פיזית לקהל, הבאסיסט נכנס לפוגו תוך כדי נגינה, הבאס נופלת ממנו, הרצועה התנתקה, ומצד אחד, בגילי המופלג זה מרגיש פדיחה, אבל בגילם הצעיר, למה לא? זה חלק מהכיף של הופעה, ואני שמח שזה קרה. חוויה.



על אף האווירה המאוד לא רשמית שברוטאל קוק השרו, שגם הרגישה כאילו הם קצת לא סגורים על החומרים של עצמם, קשה לקחת מהם את היכולת לגרום למעט קהל לשמוח. בין אם זה בלגרום לכל הקהל לצעוק "הולה", בין אם זה להפתיע בשירת קלין של הסולן ותפקידי באס שפתאום בלטו מעל הכל, ובין אם זה בלהיכנס עם הקהל לעולם התיאולוגי ולספר על המלאך מטטרון, רק כדי לעשות שיר על סבתא שלו (כן כן...) אני יודע שזה נראה שלא התייחסתי המון למוזיקה עצמה של הלהקה ויותר לכל מה שמסביב, ולזה יש סיבה פשוטה: קצת קשה לי לשפוט את המוזיקה עצמה. נשמע שהם עושים בסה"כ לא רע בכלל את מה שהם מכוונים לעשות והם משיגים את התוצאה. הלהקה מנגנת מטאל עצבני ובועט, זז מפה לשם, נע בין מהירויות, גראולים וסקרימים, ומרגיש בהחלט שהלהקה חדורת מוטיבציה לפרוק אגרסיות דרך המוזיקה. אני חושב שבעוד כמה שנים, כשההרכב מעט יתפתח נוכל לראות להקה שכל מה שמסביב ידבר פחות מהמוזיקה שלה. בינתיים, אם כוחכם עוד במותניכם בגילכם הצעיר, ברוטאל קוק היא בהחלט הלהקה בשבילכם. זה פשוט אני שזקן.

בין ההופעות הייתי כמה דקות בחוץ, ושם ראיתי את הפאנץ' של הערב, שילווה אותי גם בהמשכו. בחוץ עמדו חבורת נערות ונערים שבאו לראות את קטוריקס בעיקר, ואיתם עמד ממש בכניסה למועדון בחור מבוגר שיכור שהציע לקנות לכולם בירה. הבחור הרגיש קצת לא קשור, הן לשכבת הגיל והן לשירים של ספלטורה שהתנגנו בין ההופעות, אבל נראה שהוא מאוד שיכור ומאוד מצליח לשעשע את הנוכחים. ואז עלו לבמה קטוריקס.

Caturix

להבדיל מההופעה הקודמת, ההופעה הנוכחית כבר נפתחה עם הרבה יותר קהל בפנים, ונראה שהקהל מההתחלה כבר זורם עם הלהקה. למעשה, קשה שלא, כשהקהל הוא הקהל הביתי שלך, ואחרי שעשית כמה הופעות באותו מקום כבר מכירים מספיק טוב את החומרים שלך (שבחודשים הקרובים יוקלטו ל-EP בכורה, אגב). אז ההופעה נפתחת בסולו גיטרה, ממנו יוצאים לניסורי ת'ראש מטאל קלאסיים, נועם הסולן נשמע טוב מתמיד עם צעקות אגרסיביות ביותר (אני באמת תוהה איפה הוא למד לצעוק ככה), סאי הבאסיסט נכנס לפוגו עם הקהל תוך כדי נגינה, דייגו מרביץ לגיטרה שלו, מנבדה טוחן את התופים, וכל העניין נראה כמו המסיבת סיום תיכון בסרט "יורוטריפ", ואני תוהה מה הסיכוי שהשיר הבא יהיה ""Scotty doesn’t know.



בשיר השני אני מתחיל לקבל את התחושה שהבאס ממש חזק בסאונד, אבל היי, אני עצמי באסיסט, אז שאני אתלונן? בחיים לא. מקסימום נאבד כמה תדרים בחוש השמיעה. בקטנה. זה מחשל. בעודי מהרהר בסוגייה הזאת נראה שהבחור השיכור ממקודם כבר בפנים, רוקד וצועק שהוא רוצה שהלהקה תנגן איירון מיידן. קצת משעשע, וקצת יוצר ציפייה לשמוע את נועם עם הצעקות שלו עושה איזה קאבר אגרסיבי ל-Wasting love, ככה בשביל הספורט. אז לאכזבתו של השיכור זה לא קורה והלהקה ממשיכה בשלה, עד לשיר חדש. האמת שהסיבה היחידה שידעתי שיש כאן שיר חדש זה שלפני ההופעה הלהקה אמרה לי שהיא עושה שיר חדש, ואת כל הקודמים זיהיתי. רק דבר אחד היה חסר לשיר הזה לפני תחילתו, וגם בכל שאר ההופעה: הלהקה לא טרחה בשום שלב להציג את השירים. כמעט ולא הייתה תקשורת עם הקהל בין השירים, מה שטיפה יוצר תחושה של "באנו לנגן וללכת" וחבל.

עוד שתי בעיות שהסתמנו במהלך ההופעה היו החום הכבד שגרם לקהל המשולהב להתייעף מהר, אי שם בשיר החמישי, ומעט לנטוש את המקום לטובת האוויר הסביר (ונטול הלחות, נה נה בננה, אנשים מהמרכז), והשנייה היא מספר חוסר דיוקים בנגינה, בעיקר בגזרת הגיטרות. אני לא יודע להצביע מה גרם לזה, אבל יכול להיות שהראש של הלהקה היה כבר בצבא, או בהקלטות, או איפה שהוא במקום קצת אחר. למרות כל זאת, זוהי ההופעה השלישית או הרביעית של קטוריקס שאני נוכח בה, ואי אפשר להגיד שלא היה כיף. לקהל הפעיל מאוד היה חלק גדול בהחלט בהפיכת ההופעה הזאת לכיפית. הלהקה פשוט עשתה את מה שהיא אמורה לעשות. אז באווירת סוף בית ספר ותחילת החופש הגדול נחתם הערב הזה, שהרגיש מעט קצר האמת. פחות משעה וחצי נטו של מוזיקה, למרות שלא היה בית ספר לאף אחד בבוקר שאחרי. כשיצאתי מהמועדון והלכתי לכיוון האוטו, בעודי מפנטז על הפיצה הממשמשת ובאה לכיוון קיבתי, ראיתי בחוץ את אותו מבוגר שיכור, מדבר לעצמו ומקלל. מצד אחד זה קצת משעשע. איש הזוי כזה באמצע הרחוב, 23:00 בלילה בעיר העתיקה של באר שבע. מצד שני, אולי היה לו משהו חכם להגיד לכולנו ופספסנו את זה. מצד שלישי, אולי עוד 30 שנה כולנו נהיה כמוהו, לא 100% בראש וכמהים לשמוע איזה איירון מיידן במוצ"ש, בעיר המדברית הרחוקה בה אנחנו גרים. ובנימה זו, חופש גדול שמח לכל אלה שלא עובדים במשרה מלאה.


לגלריית התמונות המלאה

[ פרסם תגובה חדשה ]
:: Share ::
FaceBook MySpace Twitter Email This
:: Search ::
 
:: Album Reviews ::

Judas Priest – Invincible Shield

Bruce Dickinson – The Mandrake Project

Vespertine - Desolate Soil

Sinnery – Below The Summit

Winterhorde - Neptunian

Oceans On Orion – Start From Nothing
>> סקירות נוספות <<

:: Updates ::

כתבה:
להקות של אלבום אחד

כתבה:
עשרה אלבומי מטאל שאולי פספסתם

כתבה:
מטאל מזרח תיכון – על הרכבי המטאל של המזרח התיכון

כתבה:
2023 במטאל – סיכום שנה ישראלי של מגזין מטאליסט

כתבה:
2023 במטאל – סיכום בין לאומי של מגזין מטאליסט

ראיון:
הקוסמונאוטית של המטאל - ראיון עם אנה וולצ'וק, בעלי מועדון הגאגרין
>> עדכונים נוספים <<
:: Events ::
[14/03/2024]
Structural - "Decrowned" release show
[30/03] Eternal Struggle Hafia hardoce fe(a)st
>> לפרסום בלוח אירועים <<
:: All Rights Reserved © Metalist Magazine 2002-2014 ::                                                       ::::