תפריט ראשי
ראשי: ראיונות | כתבות | חדשות
סקירות: אלבומים | DVD | הופעות
סצינה: אירועים | תמונות | פורומים
שונות: עדכונים | סרטים | וידאו
אודות: המגזין | צוות האתר
פרסום: אירוע \ באנר | חדשות
OnTour
Disturbed
Feed Us Go English Visit Our Facebook Page Visit Our MySpace Profile
:: Articles ::

16/04/2021
שלום מוכר, אך מי קונה? על מטאל ופוליטיקה
כתב: מתן קדר

בשנים האחרונות, כאשר חלק כל כך ניכר מהמין האנושי מתקשר עם שאר בני מיננו (או עם מינים אחרים... אני לא שופט), הפכו הרשתות החברתיות, ביחד עם התקשורת, למקום בו חברי להקות מקבלים הרבה יותר תשומת לב מבעבר. הרבה חברי להקות מביעים דעות פוליטיות בפומבי, בין אם בפרופילים אישיים שלהם ברשתות החברתיות ובין אם בראיונות למגזינים כאלה ואחרים. הדעה שלהם הרבה יותר נגישה ישירות לקהל שלהם כיום.

באופן לא מפתיע, כל פעם שחבר להקה מביע עמדה פוליטית כזו או אחרת נוצרת סערת-חרא (וסלחו לי על התרגום הקלוקל למונח) על ידי מעריצים שכל כך לא מוכנים לקבל את המצב בו מוזיקאי שהם אוהבים חושב אחרת מהם מבחינה פוליטית, שלא רק שהם מתרעמים על הדעה שלו, הם מתרעמים כנגד הלגיטימיות של המוזיקאי להביע דעה פוליטית.

עכשיו רגע, יש כאן מישהו ששומע מטאליקה ולא יודע שיש להם דעה פוליטית והיא נמצאת יותר בצד השמאלי של המפה? ויש כאן מישהו ששומע סלייר או Bolt Thrower ולא מבין שככל הנראה הדעות שלהם יותר בצד הימני? יש כאן מישהו ששמע את השיר Disposable heroes של מטאליקה ולא הבין שזאת ביקורת על המדיניות הצבאית של הממשל?

וזה אפילו לא רק פוליטיקה. הרי המטאל עוסק בכל מני נושאים חברתיים כאלה ואחרים. מוזיקאים מביעים עמדות מאוד נחרצות לפעמים בתוך השירים שלהם, כמו בהמות' או דייסייד שיוצאות במופגן נגד הדת, מטאליקה שהתנגדו לעונש מוות וגם הם לעגו לדת, SOAD שהרבה מהשירים שלהם מבקרים את הממשל בדרך זו או אחרת, ויש עוד אינספור דוגמאות.

אז הרשו לי, במתוטא, להעלות השערה: כשאנחנו שומעים להקה אנחנו יכולים לבחור להתעלם מהטקסטים בכלל, ולהקשיב לה רק מבחינה מוזיקלית. בלי לחשוב יותר מדי על המסר שהם מעבירים ועל כמה יש לנו בעיה איתו. אנחנו יכולים "להקטין ראש" לגביו. לחילופין, אנחנו יכולים לשמוע להקה שהטקסטים שלה לא עוסקים בנושאים פוליטיים או חברתיים, ולהניח שאין סיבה שתהיה לנו התנגשות עם הדעות שלהם. ואופציה שלישית, שלא ראיתי הרבה ממנה אבל ראיתי, היא שאפשר לשמוע את הדעות של הלהקה בתוך השירים, ולהחליט שבגלל הדעות האלה לא נשמע את הלהקה הזאת. נשמע לכם מוגזם ממש? כי אני מכיר דתי מטאליסט שלא מוכן לשמוע בהמות' רק בגלל הלעג שלהם לדת.



אז אחרי שתשאלו את עצמכם מה מבין שלושת האופציות האלה אתם עושים מול להקות שאתם לא מסכימים עם הדעות הפוליטיות שלהם, בואו נדבר על משהו שהוא קודם כל לא בעיה של עולם המטאל בכלל, אלא של העולם בו אנו חיים ובעיקר העולם הזה בתוך הרשתות החברתיות. אני יודע שאני אשמע שיפוטי מאוד, אבל יש המון, ואני מתכוון להמווווווווון אנשים שממש קשה להם להתמודד עם העובדה שלמישהו יש דעה שונה משלהם. זה לאו דווקא משתייך לזרם פוליטי או חברתי כלשהו וזה קיים בכל קצוות הסקאלה. לאנשים ממש קשה עם זה שלמישהו יש דעה שונה משלהם. ומה הם עושים לגבי זה? גם כאן יש מנעד גדול מאוד של תגובות, אבל התגובות הקיצוניות נעות בין לקטול, לגדף, לחסום או להפגין מגוון התנהגויות שמראות שעצם הבעת הדעה השונה פוגעת לצד השני באגו משום מה.

ואני חושב שזה עצוב. אני חושב שזה נוראי, שאנחנו מתקשים כל כך לשמוע עמדה שונה, שאנחנו אוטומטית מסיקים ממנה שהאדם שהביע אותה (ואנחנו משליכים את זה כמובן על כל הלהקה שלו) הוא אדם כל כך נוראי, כי הדעה שלו משקפת אמות מוסר שבעיניינו נראות ממש מקולקלות ואולי אפילו פוגעניות בדרך זו או אחרת. ומכאן יוצאים מקרים שמהם נולדה הכתבה הזאת. מקרים של השתקה. מקרים שבהם מישהו חושב שזה לא לגיטימי למוזיקאי להביע את הדעות הפוליטיות שלו, כאילו הוא ליצן חצר שכל תפקידו זה לשעשע אותנו, וכשהוא לא עסוק בלשעשע אותנו אנחנו לא רוצים לשמוע אותו. וכל זה תוך התעלמות מוחלטת מהעובדה שהרוק, הפאנק והמטאל תמיד עסקו בפוליטיקה.

ונתעכב רגע על ההשלכות ההרסניות של המצב הזה. לפני מספר חודשים, עזב טומי, הסולן של להקת Bad wolves האמריקאית את הלהקה. בראיון אחרי עזיבתו סיפר שבעקבות הבעת דעותיו הפוליטיות, הוא הפך לקורבן לתקיפות ואיומים מצד אנשים, מה שהגיע גם ללהקה, על אף שלא כל חברי הלהקה חולקים את אותן דעות פוליטיות שלו. כדי להרחיק את הסיטואציה הזאת מהלהקה שלו הוא בחר לעזוב אותה. אז זה המקום להזכיר שלא בכל להקה יש דעה פוליטית או חברתית אחת, לא כולם תמיד תמימי דעים לגבי כל נושא, וטוב שכך.



לסיכום, אני חושב שמי שלא רוצה שהמוזיקאים שהוא אוהב יעסקו בפוליטיקה, שיפסיק לשמוע מטאל, או לפחות שלא ישמע את אלה שעוסקים בפוליטיקה. תרגישו חופשי לשמוע קאניבל קורפס, כי חוץ מהעובדה שהמתופף שלהם טבעוני (כן כן, זה פרט טריוויה משמעותי), לא תשמעו מהם דעות פוליטיות במוזיקה שלהם. ובנימה רצינית יותר, כלפי המוזיקאים שאתם אוהבים בפרט ובחיי היום-יום וברשתות החברתיות בכלל, תשאלו את עצמכם האם אתם חלק מתרבות ההשתקה והגידופים, או שאתם מסוגלים להכיל את העמדות השונות של האנשים מסביבכם, או אפילו המוזיקאים שאתם אוהבים ומעריכים.

ולסיום, חשוב לי להביע את עמדתי ולהגיד שאני חושב שהפוליטיקה והנושאים החברתיים שמעסיקים את כולנו חייבים להישאר חלק מהמטאל, כי אצל הרבה להקות זה המנוע ליצירה שלהם. ההתרעמות שלהן כנגד עוולות העולם הזה, או התמיכה שלהן בנושאים שהם מרגישים שלא מקבלים מספיק יחס או כבוד. כי בלי זה עם מה אנחנו נשארים? עם שירי אהבה? מה אנחנו פופ?

[ פרסם תגובה חדשה ]
:: שתפו ::
FaceBook MySpace Twitter Email This
:: חיפוש במגזין ::
 
:: סקירות אלבומים ::

Judas Priest – Invincible Shield

Bruce Dickinson – The Mandrake Project

Vespertine - Desolate Soil

Sinnery – Below The Summit

Winterhorde - Neptunian

Oceans On Orion – Start From Nothing
>> סקירות נוספות <<

:: עדכונים ::

כתבה:
להקות של אלבום אחד

כתבה:
עשרה אלבומי מטאל שאולי פספסתם

כתבה:
מטאל מזרח תיכון – על הרכבי המטאל של המזרח התיכון

כתבה:
2023 במטאל – סיכום שנה ישראלי של מגזין מטאליסט

כתבה:
2023 במטאל – סיכום בין לאומי של מגזין מטאליסט

ראיון:
הקוסמונאוטית של המטאל - ראיון עם אנה וולצ'וק, בעלי מועדון הגאגרין
>> עדכונים נוספים <<
:: אירועים ::
[30/03/2024]
Eternal Struggle Hafia hardoce fe(a)st
[14/03] Structural - "Decrowned" release show
>> לפרסום בלוח אירועים <<
:: כל הזכויות שמורות © מגזין מטאליסט 2002-2014 ::                                                                                :: אתר זה מיוצג על-ידי אילון, אגרט ושות' עורכי דין ::