08/08/2013
להגיע לאין סוף - ראיון עם סולן להקת Soilwork
כתב : בן אסטרכן
מרואיין: Bjorn "Speed" Strid, סולן להקת Soilwork

כולם צריכים שינוי קצב מדי פעם. אם אתה עובד קשה על הפיכת היצירה שלך ליצירת אומנות אמיתית, מתישהו תמצא את עצמך צריך לשפר את כל אחד מצדדיה.

לי אישית קל מאד לראיין להקה כמו למשל Hate, לה אני מאזין יומם-וליל. אז כאשר נקראה בפניי ההזדמנות לראיין את Soilwork – היססתי. אני רחוק מלהיות חובב של Metalcore, אבל ראיתי ראיון עם מר Björn “Speed” Strid והוא נראה כמו בן אדם נחמד עם ראש טוב על הכתפיים אז ניגשתי לזה ישירות. אפשר לומר דברים רבים על Soilwork, אבל הם פשוט להקה שמשתנה בין אלבום לאלבום ועם גישה למוסיקה ולעבודה מוסיקלית, ביחד עם נוכחית חיה ואינטנסיבית שמעטות הן להקות ה-Metalcore שבעברן היו Melodeath (אני מסתכל ישר עליכם, In Flames) שמצליחות לשמר. חוץ מזה, אני די אוהב את השיר Spectrum Of Eternity אז...

היי Speed ! איך אתה מרגיש ?

אני מרגיש די טוב, קצת בלחץ כי הגשנו בקשה לויזה בארה"ב, כך שאנחנו ממתינים לפגישה בשגרירות בשטוקהולם. קר, מעולם לא שמתי לב שקר, אלא אם זה ממש מתחת לאפס, וגשום ואפור, אני שונא את זה. אם זה מתחת לאפס אבל לפחות בהיר, לא אכפת לי.

לפי דעתי כדאי שנתחיל מהדברים הישנים ונתקדם אל עבר כל מה שחדש, משום שברור שאנחנו רוצים לגשת אל ה-Living Infinite בפרטי פרטים, אבל זהו הראיון הראשון של Soilwork למגזין Metalist אז אני רוצה לתת הרבה תוכן לקוראים. אז, לשאלה שכל ראיון ראשון מתחיל איתה, איך הוקמה Soilwork ?

ובכן, הקמנו את הלהקה בזמנו ב-1996, האמת היא שאני טוען שזה היה כבר סוף 1995. בוא נאמר 1996, היה אז כיף. היינו סתם כמה חברים שנפגשו בתיכון, לא כל כך הכרנו זה את זה לפני כן. כולנו האזנו למטאל, ו-Peter Wichers, הגיטריסט המקורי שלנו, ניגש אליי יום אחד וראה שאני מטאליסט, היה לי ז'קט עור שחור עם ציורים של לוגואים של להקות Death Metal ועם שיער ארוך ושחור, תאמין או לא, הוא שאל אותי אם אני רוצה להצטרף אליו להרכב שהוא מקים ולהיות הסולן. הייתי אז גיטריסט בכלל, אבל אמרתי "היי, בוא ננסה!" התחלנו לכתוב דמואים ונתנו אותם לכמה אנשים שהכרנו מהסביבה, כמו Michael Ammott מ-Arch Enemy שבזמנו עבד אז בחנות התקליטים בעיר. הוא שלח את הדמואים לשני חברות תקליטים שונות, Municipal Records ו-War Music – ו-Municipal Records רצתה להחתים אותנו ראשונים, אז הלכנו על ההצעה שלהם והקלטנו את Steelbath Suicide ואת The Chainheart Machine עבור חברת התקליטים הזו, הצלחנו להגיע ליפן אפילו לפני האלבום השני שלנו.

הוצאנו שני אלבומים תחת חברת התקליטים הזו ואז חתמנו בחברת התקליטים Nuclear Blast והקלטנו את Predator's Portrait. השגנו גרעין מעריצים גדול, לא גדול מדי, אבל יציב אבל אז הקלטנו את Natural Born Chaos שהיה עבורנו נקודת התפנית. עשינו סיבוב הופעות בצפון אמריקה בפעם הראשונה, ואז עבור האלבום Figure Number Five, יצאנו לאוסטרליה בפעם הראשונה, ודברים התחילו לזוז, לאט אבל בטוח, קדימה ומעלה. אז התחלנו להקליט את Stabbing The Drama. Sworn To A Great Divide היה עוד שינוי עבורנו, כאשר Peter עזב את ההרכב בפעם הראשונה, הגיטריסט שאיתו התחלנו את הלהקה וכתב איתנו את כל האלבומים. אני לא חושב שזה היה אלבום רע, ההפקה של האלבום לא הכי טובה אבל עדיין יש בו כמה שירים ממש טובים, הרבה אנשים רואים באלבום הזה בתור הברווזון המכוער של קולקציית האלבום שלנו. אבל אז הצלחנו לשנות את דעתם עם The Panic Broadcast, אלבומנו הקודם, שרמז על משהו חדש, וזה מה שהבאנו עם The Living Infinite החדש. אז כן, זו הגרסה המקוצרת.

איך נכנסת למטאל באופן אישי ?

נראה לי בגיל 6-7, אני לא מדבר איתך עדיין על להקות כמו Bathory או משהו כזה, אבל הקשבנו המון ל-WASP במעון יום. המון שירים כמו Twisted Sister. כשהייתי בן 7, אימא שלי עצרה בתחנת דלק, ראיתי את הקסטה של Number Of The Beast וחשבתי לעצמי שזה נראה מגניב. ביקשתי ממנה לקנות לי אותה, והיא קנתה לי.

איזו הורות יוצאת מן הכלל!

שמנו את הקסטה במערכת באוטו ואז השתנו חיי. זה היה רגע עצום עבורי, אז, במהלך שנות ה-80, הקשבתי הרבה לסצינת הרוק הכבד, המון Maiden, המון שירי שנות ה-80 כמו Eurhythmics, ואימא שלי שמעה הרבה Bruce Springsteen באוטו, כשהתחלתי ללמוד בחטיבת הביניים נחשפתי למטאל קיצוני. אז קיבלתי את הכינוי שלי, Speed, בגלל חבר לספסל הלימודים, שהיה לו אוסף של להקות כמו Terrorizer, Entombed ו-Morbid Angel, הוא הגה את שמי "סטריד" במקום "סטראייד" ואז הוא התחיל לקרוא לי "ספיד". אני חושב שאז ממש נכנסתי למטאל, לא היו לי תוכניות להפוך לזמר מטאל, אבל זה היה ממש כיף להקשיב למוסיקה הזו אז הקמנו את הלהקה בתיכון.

עוד שאלה שמציקה לי הרבה זה שמעולם לא שמעתי אותך מדבר שבדית, האנגלית שלך עם מבטא אמריקאי מושלם, איך זה קרה ? האם מישהו בכלל מופתע מזה שאתה בעצם שבדי ?

אני לא יודע, סיבובי הופעות בלי ספק, מאז 2002 עשינו המון סיבובי הופעות בצפון אמריקה וגם אני נמצא לתקופה ממושכת מדי פעם בטורונטו, החברה שלי גרה שם, וכמובן המון ראיונות, זה אימון טוב בסופו של דבר. גרתי בעצמי שלוש שנים בטורונטו.

דבר נוסף – Soilwork היא להקה ותיקה למדי, ראיתם את הלהקות השבדיות מתפתחות והופכות לתופעה בין-לאומית, איך אתה מרגיש שהסצינה השתנתה ואיך זה משפיע על Soilwork ?

האמת היא שמאד הושפענו באופן חזק מ-At The Gates ו-In Flames כמו כן כל מיני להקות Black Metal כמו למשל Emperor או Dissection, הרבה מהן הן נורבגיות אבל עדיין הייתה להם השפעה חזקה עלינו. אז כן, זה בהחלט השפיע עלי באופן משמעותי ככותב, ובתחילת דרכנו ככותבים, רצינו לתפוס את כל זה ולערבב את זה עם עבודה קשה. אז גילינו את Strapping Young Lad – האלבום השלישי שלהם – שהיה כל כך מרענן ומשוגע ואטמוספרי שהיה לו השפעה חזקה עלינו. האלבומים של Devin כמו Infinity ו-Ocean Machine גם עזרו לעצב לי את הטעם, התחלנו לפתח את הצליל שלנו לכל אלבום בטוב טעם וכל זה היה די טבעי עבורנו. זה קרה להמון להקות בשנות ה-90. היה הרבה יותר לדבר על Death Metal שבדי בתחילת שנות ה-2000, מכיוון שכל להקה הייתה חלק מהסצינה. עכשיו לכל להקה יש את הצליל שלה. אני מאמין שהסצינה הרבה יותר מגוונת, יש הרבה להקות צעירות חדשות גם כן, ובתקווה אנחנו נשפיע על להקות באותה הדרך ונגרום להן לא להיתקע ולעשות את אותו האלבום שוב ושוב.

האם מטאל יותר מקובל על ידי המיינסטרים בשבדיה ?

אני חושב שהוא נהיה יותר ויותר מקובל, הרבה ילדים כיום מאזינים למטאל, אפילו ילדים שלא נראים כמו מטאליסטים. In Flames הם ממש ענקיים בשבדיה, והם בהחלט סללו את הדרך להמון להקות אחרות בסצינה השבדית. אני חושב שהמטאל מקובל בכל מיני סוגים של מדיה בשבדיה, דיברנו על זה בעבר. היו פעם הרבה להקות ובלי אף מאזינים, ועכשיו יש הרבה מעריצים ומאזינים, אז ההופעות הרבה יותר עמוסות ויש תחושה הרבה יותר טובה באוויר. לא בדיוק כמו בזמנו, כשכולם שילבו ידיים וכתבו את ההערות של מתי הלהקה שמופיעה מפשלת ומה לא בסדר בה. אני חושב שעכשיו זה הרבה יותר כיף.

איך אתה מרגיש שהתפתחתם כמוסיקאים אחרי כל השנים האלה ? לא רק שהשינוי מורגש בסצינה, אלא גם במוסיקה שלכם – איך הלהקה התפתחה למה שהיא עושה היום משורשי ה-Melodic Death Metal שלה ?

טוב אז בהתחלה הכול היה אודות אגרסיה ראשונית, בלי שום תוכנית, פשוט לשחרר הכול החוצה ובלי לחשוב על זה יותר מדי. אני חושב שזה מה שקורה, אתה פשוט מתחיל לחשוב על דברים, אתה לומד להכיר את עצמך, אתה זוכה לבטא את עצמך, ואתה נהיה יותר טוב בלחבר מילים לרגשות, וזה יוצא החוצה בצורה מוסיקלית גם כן. אני חושב שזה מה שקרה עם Soilwork. אני לא חושב שיכלנו להקליט את אותו האלבום פעמיים. אנשים החלו לחשוב שברגע שעשינו שירה נקייה אז התמסחרנו. לא רציתי להתמסחר, רציתי פשוט להיות פחות ופחות מוגבל בדרך שלי לבטא את עצמי כיוצר ומוסיקאי. אני חושב שהמעברים באים לי באופן הרבה יותר טבעי, כשאני זז בין צרחות לבין שירה נקייה, אז זה מרגיש לי יותר הגיוני, וזה מתבטא גם במוסיקה באופן כללי. אנחנו מסוגלים להצביע בדיוק על מה שאנחנו מנסים לומר ולכתוב את זה. אני חושב שעבדנו המון על כל נושא הדינאמיקה וזה היה מסע ארוך מאד על מנת למצוא את האיזון הטוב בין המלודיה והאינטנסיביות. האלבום האחרון הוא בהחלט הצהרה טובה בנושא זה.

מה הם האלבומים שאתה הכי אוהב במרוצת השנים ? מה האלבומים שאתה הכי גאה בהם?

The Chainheart Machine הוא יצירת המופת של ה-Thrash שלנו, הדרך בה ערבבנו בין התחושה של אזור המפרץ של סן פרנסיסקו עם Death Metal שבדי ו-Death Metal מלודי במיוחד אז זה האלבום הראשון שאני די גאה בו. אני ממש גאה בו, והוא בולט לטובה לדעתי. השני יהיה Natural Born Chaos בגלל שהוא נגע במשהו חדש והקדים את זמנו. הוא זכה לקצת מעמד של קאלט במרוצת השנים, ואני לא בטוח שבכלל היינו מודעים למה שעשינו באותו הזמן. האלבום הזה בהחלט השפיע על המון להקות, במיוחד בסצינת ה-Metalcore. שוב, אני אזכיר גם את האלבום החדש, שהוא בהחלט סימן של עידן חדש.

כמו כן – היכולות הווקאליות שלך מפורסמות בפני עצמן, איך אתה מחלק את הזמן שלך בנוגע אליהן ? איך אתה מוצא את האיזון בין שני הקצוות הסגנוניים ?

איך אני עושה את ההחלפה, אתה מתכוון ? זה לוקח המון אימון. שרתי והתאמנתי בהמון סגנונות שירה וזה נתן לי המון. המעברים כיום הרבה יותר טובים מכיוון שאני משתמש בהרבה יותר סגנונות שירה, הכול – משירה מלודית טבעית לשאגות נמוכות לשירה ממש רחבה מבחינת נשימה, מדי פעם משהו ממש עדין גם כן, וזה נהדר עבורי – להיות מסוגל לבטא את עצמי בכמה וכמה דרכים שונות. אתה יכול לשנות את התחושה המון בזכות זה.

אם היינו צריכים לתאר את המשמעות של Soilwork עבורך בחיים, מה זה היה ? כמה גדול החלק שהלהקה לוקחת לך בחייך האישיים ? כמה אתה בעצם לוקח מחייך ומביא ללהקה ?

כלום ! (צוחק) לא, אבל זה לוקח לי המון מהזמן שלי, אני גם חושב ש-Soilwork... אני חושב שאני שם בה המון מזמני ומהרגשות שלי אל תוך המוסיקה של Soilwork וזה מרגיש נהדר. להיות מסוגל לעזוב את העולם הזה ולהשאיר מאחוריך מורשת, הקול שלי עדיין יהיה כאן גם לאחר שאעזוב. זה גם מפחיד בצורה מסוימת. זה בהחלט משפיע על החיי האישיים וזה הפך להיות העבודה שלי, בעבר זה היה רק תחביב או תחום עניין, ולפעמים אתה צריך להלחם על מנת שלא לתת לכל העסק הזה להשפיע עליך לרעה.
אני מצליח להיות מפוקס מאד על התחום המוסיקלי מאשר על התחום העסקי, למרות שזה מן רוע הכרחי. כשאני חושב על מוסיקה – אני חושב על מלודיה, ואני חושב שזה חשוב במיוחד עבורי לעבוד על מלודיות שיישארו עם הלהקה לנצח, מה שאני חושב שכן הצלחנו להשיג, אז בהחלט מאד משמעותי עבורי.

עכשיו, בוא ונקפוץ לעתיד (תזרום, זו קריצה ל'בחזרה לעתיד'), אתה על הסף של שחרור אלבום ה-Melodic Death Metal הכפול הראשון מסוגו בעולם !

טוב, רצינו לעשות משהו גדול יותר, היינו צריכים להכין משהו יותר אפי. היינו צריכים את האתגר הזה, לא רצינו עוד אלבום עם 10-12 שירים. מכיוון שיש לנו כל כך הרבה כותבים נהדרים נוספים בלהקה הזו, אחרי ש-Peter עזב רצינו להוכיח שיש לנו עוד המון מה לומר. רצינו להכין משהו מאד מיוחד ומעניין, ולא נראה לי שיכולנו לכמת אותו באלבום אחד.

איך אתה מרגיש בנוגע ל-The Living Infinite ?

אני באמת מרגיש גאווה כלפיו, זה משהו שישאר להרבה זמן, בלי ספק, ותזכור שעברו בערך שנתיים וחצי מאז האלבום האחרון שלנו, אז הזמן הזה נוצל באופן פרודוקטיבי. אנחנו גאים בהפקה גם כן, היא נשמעת אורגאנית כמו שלהקה מנגנת, היא נאמנה לצורה שלפיה אנחנו נשמעים באמת, ועם זאת מכה באופן נחרץ ומפורטת להפליא, השירים בהחלט יקחו אותך למסע שישבר בדרכו עם חלקים אקוסטיים וכמה שירים שקטים יותר. יש כמובן כמה שירים אינטנסיביים יותר, ואני מאד גאה בכל זה. זה היה מאמץ להקתי. כל חבר להקה תרם בדרכו עם מילים ועם קטעים מוסיקליים. הזרימה ממש מעניינת והיא רחוקה מלשעמם אותי.

מה הם חלק מנושאי השירים באלבום ? מהי משמעות השם ?

הרעיון המרכזי הוא בעצם אודות שאלות קיומיות. לאחרונה יצא וקראתי ולמדתי אודות הדברים מהסוג הזה. אני מבין שזה מכלה את הזמן שלי בצורה ניכרת, ורציתי להגיע לסוג של הסכמה עם הנושאים האלה ולבטא זאת באמצעות מילות השירים, אודות קבלת העובדה שלא תמיד יש תשובות. לשאלות האלה בלי התשובה, זו דרכי להתמודד איתן.

אבל האם התהליך היה שונה מיצירה של כל אלבום אחר של Soilwork ?

עבר הרבה זמן מאז שכולנו התכנסנו ביחד בסטודיו ובנינו אלבום שלם מאפס. הקלטנו הרבה אלבומים בכמה וכמה אולפנים שונים. היה לנו חשוב לבלות ביחד, לבשל ביחד, ולבנות את האלבום החדש ביחד. ברור, שיצרנו כל כך הרבה שירים, היה עלינו להיות מאד מפוקסים במטרה, הרי היינו באמצע שום מקום, ולא היו לנו שום כיוונים.
האמת היא, שאני חייב לסיים בקרוב, וזה מסביר למה זה מרגיש קצת כמו תשובה מזורזת...

יש משהו שתרצה למסור למאזינים שלך בישראל לפני שנסיים ?

מעולם לא ניגנו בישראל אז זה משהו שנשמח לעשות. פעם אחת קבענו הופעה אבל בסוף זה לא קרה מאי אילו סיבות. בתקווה שבעתיד הקרוב, יש המון להקות מהז'אנר הזה שפועלות שם בישראל, אז זה בהחלט אפשרי, אז רק תזמינו אותנו.

[ לראיון באנגלית ]