חסרי שינה בפינלנד – ראיון עם Nillo Sevanen מ Insomnium

אהלן Nillo, Insomnium היא דוגמה מצוינת ללהקה שעובדת על מרתון ולא על ספרינט, בעוד שללהקות מטאל רבות ההייפ מתחיל בדרך כלל בחד משלושת האלבומים הראשונים, לכם זה לקח זמן וסבלנות ורק באלבום "One For Sorrow" התחיל להיות הייפ גדול יותר, זה היה האלבום החמישי שלך וזה ששינה את מסלול הקריירה של הלהקה, איך אתה רואה את התהליך הזה מנקודת המבט שלך והאם אתה חושב שזו סיטואציה טובה ללהקה חדשה שיוצרת כיום שדברים לא קורים בן לילה?

מנקודת המבט שלי הדברים כבר קפצו קדימה עם האלבום השלישי שלנו Above the Weeping World (2006) כשלפתע זיהו אותנו מחוץ לפינלנד ויצא לנו לצאת לסיבוב הופעות באירופה ובצפון אמריקה. One for Sorrow (2011) היה האלבום הראשון שלנו עם Century Media וברור שהם הצליחו להשתמש ביותר קשרים וכח הפצה מאשר Candlelight אז הם עזרו לנו לזנק עוד יותר ולהגיע לקהלים חדשים. אבל כן, זו דרך ארוכה וההצלחה הגיעה לאט אבל בטוח. אני חושב שזה דבר טוב וזה אומר בנוסף שהמעריצים שלנו באמת נאמנים ותומכים. מעולם לא היה הייפ על Insomnium אבל האנשים הנכונים מצאו אותנו והגיעו אלינו בכל זאת.

האם אתה חושב שחלק מהשדרוג הזה נבע מהמעבר מ- Candlelight ל- Century Media? איך תשווה עבודה עם 2 הלייבלים האלו?

כן בוודאות. אין לי שום דבר רע לומר על "קנדלייט" אבל הם היו כמובן חברה קטנה יותר עם משאבים מוגבלים. אנחנו מאוד אסירי תודה שהם החתימו אותנו ב-2001 והם היו לייבל טוב מלכתחילה. CM גדולים יותר ופשוט יש להם יותר אנשים שעובדים בשבילנו ויותר כסף להשקיע בשיווק וכו'. אבל הם גם חובבי מוזיקה אמיתיים וחובבי מטאל והם עושים מה שהם אוהבים. אז זה נהדר לעבוד איתם.

עד שהקריירה שלך התחילה להתחזק בסביבות 2010 ואילך הסצנה בעולם נחשפה לגל של להקות הפולק מטאל מפינלנד, ההצלחה של קורפיקלאאני, טוריסאס, אנסיפרום ופינטרול, אתה חושב שלמרות שהמוזיקה של Insomnium אפלה ועמוקה יותר, זה יצר תופעת לוואי שיכלת "להנות" ממנה? או שזה לא ממש משנה כי עשור קודם לכן אלו היו Children Of Bodom/Sentenced ו-Amorphis והמטאל הפיני הצליח גם אז ולא השפיע על הקריירה שלך?

קשה לומר. אני מרגיש יותר קשור ל-Bodom, Sentenced ואמורפיס מכיוון שאנחנו לא מאוד פולקיסטים. אולי קרובים יותר לדברים מאוחרים יותר של Moonsorrow שאני אוהב מאוד. אז אני מרגיש שיש לנו משהו משלנו ולא הייתה לנו שום תופעת לוואי ליהנות ממנה:) כמובן שבאופן כללי אנחנו עדיין נהנים מה"הייפ של המטאל הפיני" שנולד בשנות ה-90.

Winter's Gate היה סוג של אלבום אמיץ ב-2 היבטים, האחד היה לקשור את כל האלבום לקונספט אחד ולמרות שהרצועות מופרדות (דיגיטלית) – התחושה היא שמדובר ברצועה אחת כמו בגרסה הפיזית, ההיבט השני הוא החומר עצמו, אני חושב שזה היה האפל והקשה לעיכול ביותר בקריירה שלך, גם בהפקה אבל גם בשירה וכל האווירה, כמעט בלאק מטאל בחלקים, האם האלבום הזה היה סוג של סיכון לדעתך או שהרגשת שזה צעד טבעי בשבילך?

התבדחנו שזו התאבדות מסחרית ובסופו של דבר זה הפך לאלבום הכי מצליח שלנו (בשלב הזה). רצינו לעשות סוג כזה של אלבום מיוחד, רצועה אחת ארוכה, סיפור קצר שלי כקונספט, והיה צריך את הגישה המושחרת הזו. אבולוציה טבעית מאוד. מה הטעם לעשות את אותו אלבום שוב ושוב ולעולם לא לקחת סיכונים?

מאז 2011 יצאתם לסיבוב הופעות באירופה הרבה פעמים, אני מאמין שבכל אלבום ואלבום, מה שהופעתי לשמוע מההפקה המקומית כאן בישראל הוא הכמות של המטאליסטים מהדור הצעיר שקונים את האלבומים והכרטיסים להופעה שלכם, אם הגיל הממוצע של מעריץ במופע של Paradise Lost בתל אביב הוא 45, ובערך נושק לארבעים אצלMoonsspell , בהופעה שלך זה יהיה 18-27 עם הרבה מעריצים בני 16-17, דור צעיר שמעולם לא שמע על "The Gallery" "Wolfheart" או "Draconian Times", זה אותו הדבר באירופה ובפינלנד עבורך? ואיך אתה מסביר את זה? אחרי הכל Insomnium היא להקת מטאל אפל, אין שם פזמוני פופ או פזמונים קליטים, דעתכם?

זה נהדר לשמוע! אבל אני לא יכול להסביר את זה:) אני מקווה שזה בגלל שאנחנו עושים אלבומים טובים כל 3 שנים… עם השנים מעריצי המטאל בכלל התבגרו אבל עדיין יש לנו כמות לא מבוטלת של מעריצים צעירים יותר. הדברים האלה מגיעים במעגלים ואני סומך על כך שהמטאל והרוק יחזרו להיות יותר מיינסטרים בשלב מסוים. אבל זה משהו שאני לא דואג לגביו.
זו הפעם הראשונה שלך בישראל, הרבה להקות פיניות ניגנו כאן בעבר (Finntroll, Turisas, Nightwish, Amorphis, Korpiklaani, Moonsorrow, Children Of Bodom ועוד כמה להקות בלאק מטאל קטנות יותר) שמעתם מהם משהו עד כה על החוויה כאן? מכירים להקות מתל אביב?

שמעתי דברים טובים. אני זוכר ש Swallow The Sun אמרו תמיד שזה אחד המקומות האהובים עליהם. אז ממש מחכה בקוצר רוח! אני עדיין לא מכיר להקות ישראליות.

למרות שמבחינה מוזיקלית אתה בעיקר עומד על הקו של הדת' מטאל המלודי, הקונספט שלך קשור חזק למסורת הפינית, אילו להקות השפיעו עליך לירית ומוזיקלית לאורך הדרך, כלומר אתה יכול גם לסכם את זה עם הפייבוריט שלך. 5 אלבומי מטאל או לא מטאל

בהתחלה זה היה Sentenced, Amorphis, In Flames ו-Dark Tranquility שגרמו לנו להקים להקה כזו. אבל כולנו אוהבים גם להקות כמו Emperor ו-Type O Negative. לכולנו יש את המועדפים שלנו והם יכולים להיות שונים מאוד. לאחרונה אני מאזין בעיקר לפסקולים של סרטים ומשחקים; פסקולים של LotR ו-Skyrim הם שמככבים אצלי.

שירים כמו Valediction הציגו "גרסה" נגישה יותר של כתיבת שירים עבורך, אני חושב שבאופן כללי האלבום "Heart Like A Grave" ניסה לספק משהו אחר, אבל מצד שני אתה עדיין שומר על יצירת אמנות כהה מאוד בצבעה, גם כשמוזיקלית לפעמים דברים נשמעים פחות שחורים, ספר לנו יותר על אווירת הגרפיקה ביצירה שלך מכיוון שיש קו אמנותי ב-4 האלבומים האחרונים אצלכם.

המילים והנושאים שלנו תמיד יהיו אפלים ומלנכוליים, לא משנה מה. זו הדרך של אינסומניום. יש כמה שירים או קליפים שבהם המצב לא כזה חשוך, מכיוון שחייבים להיות ניגודים. כמו Valediction או ליליאן. אחרי אלו, השירים הכבדים והאפלים יותר מרגישים שוב חזקים. בכל האלבומים הקודמים שלנו היה אמן חדש שעשה את התמונות והגרפיקה כדי שיתאימו לאותו אלבום ולסיפורים, ואנו מנסים לבחור את האמנים האלו בקפידה. אני מבלה די הרבה זמן כדי למצוא את הכישרונות החדשים האלה ולהחשף אליהם.

הקלטת יחד עם סולן מטאל המוכר מאוד לסצינה הישראלית: Sakis Tolis מ-Rotting Christ, לחובבי המטאל כאן הוא דמות ידועה והלהקה ניגנה כאן 11 פעמים מהתקופה בה התחילה ב-1993, איך נוצר הקשר ומי הביא את הרעיון? ספר לי עוד על השיר כי הוא נשמע כל כך טבעי לכם ואתה נשמע קצת מושפע מ RC שם

תודה! כשהשמענו את השיר לראשונה בחזרות הסכמנו שהוא נשמע קצת כמו RC. אז התחלנו להתבדח שאולי אנחנו צריכים לבקש מסאקיס להתארח שם. ואחרי זמן מה הבדיחה הפכה לאמיתית וחשבנו שזה יהיה רעיון פנטסטי בעצם. כולנו אהבנו את RC כבר בשנות ה-90 אז זה היה כבוד עצום עבורנו ש-Sakis קפץ על הסיפון. ושיתוף הפעולה התברר כאחד המגניבים שעשינו. ניגנו את השיר עם Sakis באתונה ביוני וזה היה מדהים!

האלבום Anno 1696: האם אתה חושב שבדרך כלל, בדרך כלשהי, העובדה שהאלבום נכתב בעידן המגיפה השפיעה על הסיפור שנכתב? האווירה הכללית של ציד טרגי לא ידוע ברחבי העולם כאשר לא ידוע ולא ברור מי יהיה הבא ש"ניצוד"?

הסיפור התחיל להתגבש במוחי כבר כמה שנים לפני המגיפה, אז לא הייתי אומר את זה. יצירת האלבום הזה הייתה דרך טובה לברוח קצת מעולם הקוביד. כמו לעשות אמנות.

שאלה אחרונה – לאלבום יש קצת אווירה שמאד זכורה מהמטאל של אמצע שנות ה-90, מאוד אורגנית, אתה יכול לספר לי יותר על תהליך ההקלטה והמיקס באלבום ההוא והאם זה נעשה במטרה להשיג סאונד כזה?

כן, זו הייתה המטרה. וזו הסיבה שבחרנו במר ג'יימה גומז אראלנו להיות הממקסס כאן, מכיוון שהוא כבר עשה סאונד כזה עם Moonspell ו-Paradise Lost וכו'. בחור נהדר! Anno 1696 הוא די כהה לפי תקני Insomnium אז חשבנו שהוא יצטרך סוג כזה של נוף סאונד. בחזרה לשנות ה-90! בהחלט בכוונה.